Vayedaber

שׁוֹר יוֹכִיחַ!

Traduction

The Gemara suggests: The primary category of Ox will prove that this fact, that the ox, i.e., the cause of the damage, entered the public domain with permission, is not a reason to exempt its owner from payment, as that is the nature of the primary category of Ox, and one is liable for damage caused by his ox.

Rachi non traduit

שור יוכיח. שברשות ב''ד הוא מהלך ברה''ר שהרי כל אדם יש לו רשות בכך ואם הזיק חייב אף אני אביא כו' והיינו הצד השוה דמתני':

מָה לְשׁוֹר שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק.

Traduction

The Gemara questions the derivation from Ox: What is notable about Ox? It is notable in that it is the typical manner of the animals in these categories to proceed from one place to another and cause damage. By contrast, in the case of the sewage, it is not its typical manner to proceed and cause damage. Accordingly, how can one learn the halakha in this case from the primary category of Ox?

בּוֹר תּוֹכִיחַ! וְחָזַר הַדִּין.

Traduction

The Gemara suggests: If one attempts to challenge the derivation from Ox in this manner, it is possible to respond: The halakha of the primary category of Pit will prove that the lack of this characteristic, of the typical manner being to proceed and cause damage, is not a reason to exempt one from paying restitution for the damage, as that is the nature of Pit, and one is liable for damage caused by his pit. The Gemara notes: And as Pit and Ox each prove that the defining characteristic of the other is not decisive in establishing liability or exemption, the derivation has reverted to its starting point, and liability in these cases is derived from the common denominator of Pit and Ox. This is the halakha added by the common denominator stated in the mishna.

רָבִינָא אָמַר, לְאֵתוֹיֵי הָא דִּתְנַן: הַכּוֹתֶל וְהָאִילָן שֶׁנָּפְלוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִזִּיקוּ – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. נָתְנוּ לוֹ זְמַן לָקוֹץ אֶת הָאִילָן וְלִסְתּוֹר אֶת הַכּוֹתֶל, וְנָפְלוּ בְּתוֹךְ הַזְּמַן וְהִזִּיקוּ – פָּטוּר. לְאַחַר הַזְּמַן – חַיָּיב.

Traduction

Ravina said: The stating of the common denominator in the mishna serves to add the halakha that one is liable to pay damages in this case that we learned in a mishna (117b): In the case of a wall or a tree that fell on its own into the public domain and caused damage, the owner of the wall or tree is exempt from paying damages because he is a victim of circumstances beyond his control. But if the court had sensed the potential danger and had allotted him a certain amount of time during which he was obligated to chop down the tree or to demolish the wall, and he had not yet done so, and the wall or tree fell into the public domain within the allotted time and caused damage, he is exempt from paying damages. If he did not do so and it fell after the allotted time expired, he is liable to pay the damages.

Rachi non traduit

נתנו לו זמן. ב''ד:

Tossefoth non traduit

(שייך לע''ב) ה''ג הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו פטור מלשלם וכן כתוב בספרים של רש''י וכן בספר רב אלפס וכן עיקר אבל אותם דכתוב בהו חייב לשלם לא נהירא דכיון דבשלא הזהירו חייב לא יתכן להקל עליו לפוטרו ממה שמזהירין אותו לקוץ ולסתור:

הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאַפְקְרֵהּ, בֵּין לְרַב בֵּין לִשְׁמוּאֵל – הַיְינוּ בּוֹר; מַאי שְׁנָא בּוֹר – דְּהֶזֵּיקוֹ מָצוּי, וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי – הֶזֵּיקָן מָצוּי, וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ!

Traduction

The Gemara asks: What are the circumstances? If it is a case where one declared the fallen tree or wall ownerless, both according to Rav and according to Shmuel, this is a subcategory of Pit. What is different about the primary category of Pit that it is defined as a unique category? What is different is that its damage is commonplace, and it is your property, and responsibility for its safeguarding, to prevent it from causing damage, is incumbent upon you. In these cases involving the tree and the wall, too, their damage is commonplace, and they are your property, and responsibility for their safeguarding, to prevent them from causing damage, is incumbent upon you.

Rachi non traduit

מאי שנא בור שכן הזיקו מצוי. שדרך שנופלין שם בהמות ואי קשיא הא מילתא דאמרן לעיל דרגל הזיקה מצוי ולא בור לאו פירכא היא דבור הזיקו מצוי אבל אינו מצוי כ''כ כי רגל שכל שעה היא מהלכת:

Tossefoth non traduit

אי דאפקרינהו בין לרב בין לשמואל היינו בור. וא''ת והא משמע לקמן בהמניח (בבא קמא ד' כט.) דלכ''ע המפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס דפטור והאי נמי אונס הוא דבבנין ונטיעה שעשה לא פשע כלום וי''ל כיון שהזהירו לקוץ ולסתור שלא יזיקו ועבר הזמן הוי פושע והוי כמפקיר. נכסיו לאחר נפילת פשיעה:

היינו בור. לכאורה נראה דמיירי כשהזיקו כותל ואילן בשעת נפילה גופה ואפ''ה מדמה ליה לבור מדלא קאמר הכא אי בהדי דקאזלי קמזקי היינו אש ועוד דאי בהיזק דלאחר נפילה מיירי אמאי פטור מלשלם הלא כיון שנפלו מיד היה לו לסלקן ועוד דא''כ לא הוה ליה למיתני לקוץ ולסתור אלא נתנו לו זמן לפנותו ולסלקו כיון דבהיזק דלאחר נפילה איירי אע''ג דבור אין הולך להזיק ואלו הולכים ומזיקין יש לנו ללמדם מבור דעדיף היזק דידהו שהולכים ומזיקין מבור שאינו הולך ומזיק אלא מזיק במקומו ונראה דבהיזק דלאחר נפילה נמי מצי איירי ופטור מלשלם וכגון שלא נודע לבעליו שנפלו או ידעו ולא יכלו לסלקו כל כך מהר והא דלא קתני נתנו לו זמן לסלקו ולפנותו משום דבהיזק נפילה גופה נמי מיירי ונתנו לו זמן לקוץ ולסתור ולפנותו קאמר והשתא אתי שפיר דמדמה ליה לבור טפי מלאש ואף על גב דבשעת נפילה יש לדמותו לאש כמו לבור דמאש חלוק במה שאין כח אחר מעורב בו ומבור חלוק במה שאין תחילת עשייתן לנזק אלא לכך דימה אותו לבור משום דבהיזק דלאחר נפילה אין לדמותו כלל לאש אלא לבור:

אִי דְּלָא אַפְקְרִינְהוּ, לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר: כּוּלָּם מִבּוֹרוֹ לָמַדְנוּ – הַיְינוּ בּוֹר!

Traduction

If it is a case where one did not declare them ownerless, according to Shmuel, who says: We learned that one is liable for damage caused by all obstacles that he places in the public domain whether or not he declares them ownerless, from the halakhot with regard to one’s pit, this is a subcategory of Pit.

לְעוֹלָם דְּאַפְקְרִינְהוּ; וְלָא דָּמֵי לְבוֹר, מָה לְבוֹר – שֶׁכֵּן תְּחִילַּת עֲשִׂיָּיתוֹ לְנֵזֶק; תֹּאמַר בְּהָנֵי – שֶׁאֵין תְּחִילַּת עֲשִׂיָּיתָן לְנֵזֶק.

Traduction

The Gemara answers: Actually, the mishna teaches one’s liability in a case where one declared the tree or wall ownerless, and even if he declared them ownerless, they are not similar to the primary category of Pit. What is notable about the primary category of Pit? It is notable in that its initial formation, i.e., the digging of the pit, is done in a manner that can result in damage. Will you say the same with regard to these cases, where their initial formation, i.e., the planting of the tree and the building of the wall, is not done in a manner that can result in damage?

Rachi non traduit

תחילת. בנין הכותל ונטיעת האילן לא היה לנזק:

שׁוֹר יוֹכִיחַ!

Traduction

The Gemara suggests: The primary category of Ox will prove that this factor, of not being initially formed in a manner that can result in damage, is not a reason to exempt its owner from payment, as that is the nature of the primary category of Ox, i.e., an ox is not born in a manner that results in damage, and one is liable for damage caused by his ox.

מָה לְשׁוֹר – שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק.

Traduction

The Gemara questions the derivation from Ox: What is notable about Ox? It is notable in that it is the typical manner of the animals in these categories to proceed from one place to another and cause damage. By contrast, in the case of the tree and wall, it is not their typical manner to proceed and cause damage. Accordingly, how can one learn the halakha in these cases from the primary category of Ox?

בּוֹר תּוֹכִיחַ! וְחָזַר הַדִּין.

Traduction

The Gemara suggests: If one attempts to challenge the derivation from Ox in this manner, it is possible to respond: The halakha of the primary category of Pit will prove that the lack of this characteristic, of the typical manner being to proceed and cause damage, is not a reason to exempt one from paying restitution for the damage, as that is the nature of Pit, and one is liable for damage caused by his pit. The Gemara notes: And as Pit and Ox each prove that the defining characteristic of the other is not decisive in establishing liability or exemption, the derivation has reverted to its starting point, and liability in the cases of the tree and the wall is derived from the common denominator of Pit and Ox. This is the halakha added by the common denominator stated in the mishna.

כְּשֶׁהִזִּיק חָב הַמַּזִּיק. ''חָב הַמַּזִּיק''?! ''חַיָּיב הַמַּזִּיק'' מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַאי תַּנָּא יְרוּשַׁלְמִי הוּא, דְּתָנֵי לִישָּׁנָא קַלִּילָא.

Traduction

§ The mishna states: And when a component of any of these categories causes damage, the owner or generator of the component that caused damage is obligated [ḥav] to pay restitution with best-quality land. The Gemara asks: Why does the tanna of the mishna use the unusual expression: The one liable for the damage is ḥav to pay? He should have used the more standard expression for liability: The one liable for the damage is ḥayyav to pay. The Gemara explains: Rav Yehuda said that Rav said: This tanna is a Jerusalemite, who teaches using a light and concise formulation, as ḥav is more concise than ḥayyav.

Tossefoth non traduit

חב חייב מיבעי ליה. בשאר דוכתין לא דייק הכי כגון אין חבין לאדם אלא בפניו ותופס לב''ח במקום שחב לאחרים דהתם לא שייך לשון חיוב אלא לשון חובה:

לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק. תָּנוּ רַבָּנַן: ''מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם'' – מֵיטַב שָׂדֵהוּ שֶׁל נִיזָּק, וּמֵיטַב כַּרְמוֹ שֶׁל נִיזָּק, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

Traduction

§ The mishna continues: The owner or generator of the component that caused damage is obligated to pay restitution for damage with best-quality land. The one liable for the damage is indebted to pay payments of restitution for damage with his superior-quality land. The Sages taught in a baraita: The Torah states with regard to paying damages: ''Of the best of his field, and of the best of his vineyard he shall pay'' (Exodus 22:4). What is the meaning of ''his field'' and ''his vineyard''? It refers to that property of the injured party; the one liable for the damage pays from land of a quality that is commensurate to the best-quality field of the injured party and to the best-quality vineyard of the injured party, even if the property he damaged was of a lesser quality; this is the statement of Rabbi Yishmael.

Rachi non traduit

מיטב שדהו של ניזק. שאם אכלה ערוגה בשדהו שמין ערוגה משובחת של ניזק כמה יפה עכשיו עם פירותיה וכמה תהא יפה בלא פירות ונותן לו:

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לִגְבּוֹת לַנִּזָּקִין מִן הָעִידִּית. וְקַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ.

Traduction

Rabbi Akiva says that the verse comes only to allow injured parties to collect compensation from superior-quality land belonging to the one liable for the damage, in the event that he has no money or movable property. And by means of an a fortiori inference one can derive that the Temple treasury of consecrated property collects from superior-quality land.

Rachi non traduit

לא בא הכתוב אלא לגבות לנזקין מן העידית. של מזיק דשמין ערוגה של ניזק לפי מה שהיא ואם מזיק בא ליתן לו קרקע בדמי נזקו נותן לו מיטב שדותיו שוה אותן דמים:

וקל וחומר להקדש. מפרש לקמן:

וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָכַל שְׁמֵינָה – מְשַׁלֵּם שְׁמֵינָה; אָכַל כְּחוּשָׁה – מְשַׁלֵּם שְׁמֵינָה?!

Traduction

The Gemara asks: And according to the opinion of Rabbi Yishmael, if one’s animal ate from a rich garden bed, it is understandable that he must pay the injured party the value of a rich garden bed. But if it ate from a poor garden bed, is it reasonable that he pays the value of a rich garden bed? While this is the straightforward meaning of his statement, it is untenable, as he would be paying more than the value of the damage he caused.

Rachi non traduit

וקפריך ורבי ישמעאל אכל ערוגה שמינה. ודאי דין הוא דלשלם שמינה:

אכל כחושה. מי משלם שמינה בתמיה:

Tossefoth non traduit

ורבי ישמעאל אכל שמינה. פירוש בשלמא אכל שמינה משלם שמינה אלא אכל כחושה אמאי משלם שמינה אי נמי ה''פ כיון דבשמינה אין משלם אלא שמינה כמו שהזיק ולא קנסינן ליה לשלם יותר ממה שהזיק א''כ כשאכל כחושה נמי לא לקנסיה לשלם יותר ממה שהזיק לשלם שמינה וא''ת אמאי טעי טפי בדברי ר' ישמעאל לומר שאם אכל כחושה משלם שמינה יותר מדברי ר' עקיבא דלמא רבי עקיבא קאמר נמי שאם אכל ערוגה כחושה משלם ערוגה שמינה שבשדותיו וי''ל לפיכך טעה בדברי רבי ישמעאל טפי משום דקאמר רבי עקיבא לא בא הכתוב אלא לגבות לניזקין מן העידית משמע ששמע מר' ישמעאל שבא הכתוב לחייב יותר ממה שהזיק כגון דאם אכל כחושה משלם שמינה:

אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁאָכַל עֲרוּגָה בֵּין הָעֲרוּגוֹת, וְלָא יָדְעִינַן אִי כְּחוּשָׁה אֲכַל אִי שְׁמֵינָה אֲכַל; דִּמְשַׁלֵּם שְׁמֵינָה.

Traduction

Rav Idi bar Avin said: With what are we dealing here? We are dealing with a case where the animal that caused the damage ate from one garden bed among other garden beds, and we do not know whether it ate from a poor one or it ate from a rich one. In such a case, the halakha is that the animal’s owner pays the injured party the value of a rich one.

Rachi non traduit

בין הערוגות. ויש שם ערוגות שמינות וטעונות פירות הרבה וכחושות וטעונות מעט ולא ידעינן הך ערוגה הנאכלת מהי ניהו:

אָמַר רָבָא: וּמָה אִילּוּ יָדְעִינַן דִּכְחוּשָׁה אֲכַל – לָא מְשַׁלֵּם אֶלָּא כְּחוּשָׁה; הַשְׁתָּא, דְּלָא יָדְעִינַן אִי כְּחוּשָׁה אֲכַל אִי שְׁמֵינָה אֲכַל, מְשַׁלֵּם שְׁמֵינָה?! הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה!

Traduction

Rava raised a question and said: And if we would know that the animal ate from a poor garden bed, its owner would have to pay only the value of a poor garden bed. Now that we do not know whether it ate from a poor garden bed or if it ate from a rich garden bed, is it reasonable that he should have to pay the value of a rich garden bed? There is a general principle governing monetary disputes that the burden of proof falls on the claimant. Therefore, so long as the injured party cannot prove that the animal ate from the rich garden bed, he should not be entitled to collect the value of such a garden bed.

Rachi non traduit

השתא משום דלא ידעינן משלם שמינה. בתמיה הא ניזק הוא מוציא מחבירו ועליו הראיה:

אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה עִידִּית דְּנִיזָּק – כְּזִיבּוּרִית דְּמַזִּיק.

Traduction

Rather, Rav Aḥa bar Ya’akov said: With what are we dealing here? We are dealing with a case where, after appraising the damage, the court comes to collect from the one liable for the damage, but he does not have money available to pay for the damage. And the tanna’im disagree in a case where the superior-quality land [iddit], i.e., the best land, of the injured party is equal in quality to the inferior-quality land of the one liable for the damage, and the one liable for the damage also has land of superior quality.

Rachi non traduit

ה''ג אלא אמר רב אחא בר יעקב. מודה רבי ישמעאל דלא משלם אלא דמי ערוגה לפי מה שהיא ובהא פליג כגון שהיתה עידית דניזק כזיבורית דמזיק רבי ישמעאל סבר בדניזק שיימינן דהא דכתיב בקרא שישלם לו בדמי נזקו מקרקע מיטב אשדות דניזק קאי ומשלם ליה מזיק דמי נזקו קרקע מזיבורית שלו בשוה נזקו שהרי הוא כמיטב שדהו של ניזק:

Tossefoth non traduit

כגון שהיתה עידית דניזק כזיבורית דמזיק. ואיפכא לא מצי למימר דכ''ע מודו דאין משלם אלא עידית שיש לו ואין צריך לקנות כדאמרינן לקמן (בבא קמא ד' ז:) אין לו אלא זיבורית כולם גובין מן הזיבורית ומיהו אי בשל עולם הן שמין המ''ל כגון דזיבורית דמזיק כעידית דעלמא דלר' עקיבא גובין מן הזיבורית ולר' ישמעאל יהיב ליה מעידית דניזק ואפילו למ''ד בשלו הן שמין המ''ל דלית ליה למזיק כעידית דניזק דלמ''ד כסף או מיטב ישלם כסף לרבי ישמעאל ולר' עקיבא לא ישלם אלא ממיטב שלו:

וּבְהָא פְּלִיגִי – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן, וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: בִּדְמַזִּיק שָׁיְימִינַן.

Traduction

And they disagree with regard to this: Rabbi Yishmael holds: We appraise the value of the land of the injured party, and therefore the one liable for the damage can pay with his inferior-quality fields, which are equal in quality to the best fields owned by the injured party. And Rabbi Akiva holds: We appraise the value of the land of the one liable for the damage and have him pay with his fields of superior quality.

Rachi non traduit

ורבי עקיבא סבר בדמזיק שיימינן. למיטב דקרא דיהיב ליה מעידית דידיה:

מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל? נֶאֱמַר ''שָׂדֶה'' לְמַטָּה, וְנֶאֱמַר ''שָׂדֶה'' לְמַעְלָה; מָה שָׂדֶה הָאָמוּר לְמַעְלָה – דְּנִיזָּק, אַף שָׂדֶה הָאָמוּר לְמַטָּה – דְּנִיזָּק.

Traduction

The Gemara explains: What is the reason of Rabbi Yishmael? The word ''field'' is stated below, toward the end of the verse: ''Of the best of his field, and of the best of his vineyard he shall pay'' (Exodus 22:4). And the word ''field'' is also stated above, at the beginning of that same verse: ''If a man causes a field or vineyard to be eaten, and he sends forth his animal, and it consumed in the field of another.'' Just as the field which is stated above belongs to the injured party, so too the field stated below belongs to the injured party.

Rachi non traduit

נאמרה שדה למטה. מיטב שדהו ישלם:

ונאמרה שדה למעלה. ובער בשדה אחר:

אף שדה האמור למטה של ניזק. והכי קאמר קרא שאם יש למזיק קרקע הדומה לעידית דניזק ישלם לו הימנה שיעור דמי נזקו:

וְרַבִּי עֲקִיבָא, ''מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם'' – דְּהַאיְךְ דְּקָא מְשַׁלֵּם.

Traduction

And Rabbi Akiva holds: When the verse says: ''Of the best of his field and of the best of his vineyard he shall pay,'' it means from the best of the one who is paying, i.e., from the best fields belonging to the one liable for the damage.

Rachi non traduit

מיטב שדהו של האיך דקא משלם. דהיינו שדה של מזיק ולא אתי גזרה שוה ועקר ליה לקרא:

וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל – אַהֲנִי גְּזֵרָה שָׁוָה, וְאַהְנִי קְרָא; אַהֲנִי גְּזֵרָה שָׁוָה – כִּדְקָאָמֵינָא.

Traduction

And how would Rabbi Yishmael respond to this? The verbal analogy between the two instances of the word ''field'' is effective, and the straightforward meaning of the verse itself is effective. The verbal analogy is effective, as I stated. It serves to teach that when it says that he pays from the best of his field, it means from land equal in quality to the best field owned by the injured party.

Rachi non traduit

ואהני קרא. דמשמע מיטב דהאיך דקא משלם:

אַהֲנִי קְרָא – כְּגוֹן דְּאִית לֵיהּ לְמַזִּיק עִידִּית וְזִיבּוּרִית, וְעִידִּית לְנִיזָּק; וְזִיבּוּרִית דְּמַזִּיק לָא שַׁוְיָא כְּעִידִּית דְּנִיזָּק, דִּמְשַׁלֵּם לֵיהּ מִמֵּיטַב דִּידֵיהּ –

Traduction

And the straightforward meaning of the verse itself is effective, as it serves to teach a different halakha, in a case where the one liable for the damage has superior-quality land and inferior-quality land, and the injured party has superior-quality land, and the inferior-quality land of the one liable for the damage is not as good as the superior-quality land of the injured party. In this case, the halakha is that the one liable for the damage pays the injured party from his best land, i.e., from the superior-quality land that he owns.

Rachi non traduit

משלם ליה ממיטב דידיה. הואיל וזבורית שלו לא הויא כעידית דניזק:

דְּלָא מָצֵי אָמַר לֵיהּ: תָּא אַתְּ גְּבִי מִזִּיבּוּרִית, אֶלָּא גְּבִי מִמֵּיטָב.

Traduction

This is as the one liable for the damage is legally unable to say to him: You should come and collect from my inferior-quality land. He cannot say this because the standard for classifying land as being of superior-quality is set according to the injured party’s superior-quality land, and the inferior-quality land of the one liable for the damage is of a lower quality than that. Rather, the injured party collects his damages from the best-quality land of the one liable for the damage.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לִגְבּוֹת לַנִּיזָּקִין מִן הָעִידִּית, וְקַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ. מַאי ''קַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ''?

Traduction

§ The baraita cited above teaches: Rabbi Akiva says that the verse comes only to allow injured parties to collect compensation from superior-quality land belonging to the one liable for the damage, in the event that he has no money or movable property. And by means of an a fortiori inference one can derive that the Temple treasury of consecrated property collects from superior-quality land. The Gemara asks: What is the a fortiori inference from ordinary damage to damage involving the consecrated property? To which case does this refer?

אִילֵּימָא דִּנְגַח תּוֹרָא דִידַן לְתוֹרָא דְהֶקְדֵּשׁ, ''שׁוֹר רֵעֵהוּ'' אָמַר רַחֲמָנָא – וְלֹא שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ!

Traduction

If we say that our ox, i.e., an ox belonging to a Jew, gored an ox that is consecrated property, there is a difficulty, as the Merciful One states: ''And if one man’s ox hurts the ox of another'' (Exodus 21:35). This teaches that the halakha applies only if the ox hurt an ox belonging to another Jew, but not if it hurt an ox that is consecrated property. In the latter case no damages are collected.

Rachi non traduit

שור רעהו אמר רחמנא ולא שור דהקדש. דאם נגח שור של הקדש פטור והוא הדין לכל שאר נזקין שאם מזיק את ההקדש פטור לישנא אחרינא להכי נקט שור הקדש ולא מוקי לה באכילת בהמתו שדה הקדש משום דלא משכחת לה דאי שדה חרם לכהנים הוי וכשדה הדיוט דמי וליכא למימר ק''ו להקדש ושדה הקדש נמי דהוי לצורך בדק הבית או המקדיש פודהו לאלתר או מוכרין אותו לאלתר לאחר וכשיוצא ביובל לכהנים הוי דכתיב (ויקרא כ''ז:כ''א) והיה השדה בצאתו ביובל וגו' דלכהנים הוי ואי קודם פדייה אין מעילה בקרקעות דכל המחובר לקרקע כקרקע דמי:

Tossefoth non traduit

שור רעהו כו'. תימה ולוקמה בשן ורגל שהזיק את ההקדש דהתם לא כתיב רעהו ומקרן ליכא למילף דאינה מועדת מתחילתה ובגזרה שוה דתחת נתינה ישלם כסף נמי לא ילפינן דלא נתקבלה אלא לענין תשלומי מיטב דאי לכל מילי ליפטרו כולהו מטמון וברה''ר וכלים ופסולי המוקדשין וי''ל דכולהו נזקין פטורין בהקדש כדמוכח בירושלמי בריש הניזקין דקאמר התם במה אנן קיימין אי בהכשר נזקין הא תנינא שור רעהו ולא שור של הקדש ואי בנזקי גופו הא תני רבי חייא נזקין להדיוט ואין נזקין לגבוה אלא באומר הרי עלי מנה לבדק הבית משמע דלא משכחת נזקין בהקדש לא בשן ולא ברגל ולא באדם המזיק אלא באומר הרי עלי מנה. וכן משמע במתני' דתנא (לקמן בבא קמא דף ט:) נכסים שאין בהם מעילה ואכולהו אבות קאי ואפילו אנזקין דאדם למאן דאמר מבעה זה אדם והא דאמר שמואל בהשואל (ב''מ ד' צט:) כי יאכל פרט למזיק דלא משלם חומש ומשמע הא קרן חייב היינו מדרבנן ונראה דשאר נזקין דפטירי בהקדש גמירי מקרן ומאדם ומבור דפטר בו פסולי המוקדשים וכ''ש הקדש וא''ת היכי ילפינן שן מכולהו מה לשן שיש הנאה להזיקה וי''ל דיותר ראוי להתחייב אדם המזיק בידים ממזיק ע''י שילוח בעירה וא''ת רעהו דכתב רחמנא למה לי הא מוכי יאכל נפקא כדאי' במסכת מעילה (דף יט.) מקיש רחמנא הקדש לתרומה מה תרומה כתיב כי יאכל פרט למזיק אף הקדש כל מילי דאכילה ומזיק ליה פטור ולאו דוקא מידי דאכילה כדאיתא התם וי''ל דאי לאו דאשכחן דפטור מזיק הקדש לא הוה דרשינן מכי יאכל פרט למזיק אלא למעט חומש לחודיה ואע''ג דכי יאכל בתרומה כתיב ושם חייב מזיק קרן דממון דכהן הוא מ''מ מהאי קרא דכי יאכל לא נפיק אלא מקרא אחרינא דהוי כגוזל חבירו ומזיקו ומיהו למ''ד (לקמן בבא קמא כו.) דאיכא כופר ברגל לא אתיא מכל הני דמה לקרן ואדם ובור דלא משלם כופר בפעם ראשונה ולרבי טרפון דאית ליה (שם) כופר שלם בתם ניחא:

אֶלָּא לָאוֹמֵר ''הֲרֵי עָלַי מָנֶה לְבֶדֶק הַבַּיִת'', דְּאָתֵי גִּזְבָּר וְשָׁקֵיל מֵעִידִּית.

Traduction

Rather, we say that the a fortiori inference is referring not to a case of damage but to one who vows and says: It is incumbent upon me to donate one hundred dinars for Temple maintenance. And the inference teaches that if the one who took the vow has no money, then the Temple treasurer comes and collects the hundred dinars from his superior-quality land.

לֹא יְהֵא אֶלָּא בַּעַל חוֹב,

Traduction

The Gemara challenges this understanding: The Temple treasurer should not be treated any better than an ordinary creditor,